זהירות - הנכדים באים

זהירות – הנכדים באים!

זה טבעי מאוד שילדים הם רעשניים ושובבים – אבל זה לא אומר שמותר להם להרוס לכם את הבית כשהם באים לבקר. זה גם לא אומר שהם צריכים לשים אתכם או את עצמם בסכנת פציעה. אם אתם רוצים לשמור על הוואזה של דודה בלומה בשלמותה, ועדיין לגרום לנכדיכם לרצות לבוא שוב ושוב, כדאי שתשתמשו בטיפים הבאים.

1. ספה-טרמפולינה

האם יש ילד בעולם שיכול להתנגד לדחף לקפוץ על ספות ומיטות? לא. אבל בכל זאת אפשר להימנע מכך. כאשר הנכדים מגיעים לבקר, הדגישו בפניהם את הציפות שלכם מהם, והפרידו בין ה"חוץ" ל"פנים": אם הם רוצים לרוץ, לקפוץ או לעשות רעש, אתם יכולים לצאת איתם לחצר או לגן המשחקים, ושם הם יוכלו לעשות זאת. ילדים רבים מגיבים בצורה חיובית לכללים שמוגדרים היטב ומראש. כאשר הילדים מתחילים לגלות סימני שובבות, אפשר לומר "בואו נצא החוצה לעשרים דקות, ואחר כך נחזור ואני אכין לכם ארוחת ערב."

2. אחותי הרביצה לי!

ילדים לעתים מתחילים לריב עם אחיהם כדי למשוך תשומת לב, או סתם כי הם משועממים. אם אתם מרגישים שעומד להתרחש ריב, קחו את אחד הילדים הצידה והקדישו לו זמן אחד-על-אחד. טקטיקה שנייה היא ליצור הסחת דעת. שאלו את הנכדים, למשל, "מי רוצה גלידה?", ותוך רגע תראו שהריב נשכח ונעלם.

3. הוואזה של הדודה בלומה

כשמגיעים הנכדים, הביתה או לחדר מוסדות הגריאטריים כדאי להרחיק מהישג ידם כל חפץ שביר, ובעיקר כאלה שיש להם ערך כספי או רגשי רב. אולם, ילדים סקרנים עלולים למצוא את החפצים הללו אם הם מחפשים משהו חדש לשחק איתו. כדי להימנע מכך, דאגו למלא את הבית במשחקים שיעניינו את הנכדים יותר, כאלה שגם מתאימים לגילם, ואשר ימנעו מהם לתור אחר הרפתקאות חדשות.

4. הכתובת הייתה על הקיר

ילדים קטנים לא קוראים מחשבות, ואינם יודעים תמיד מה מותר ומה אסור. דברים שהם מובנים-מאליהם עבורכם, לאו דווקא ברורים עבור הקטנים. למשל, לכתוב על קירות. הביעו את ציפיותיכם בפני הנכדים, והיו ספציפיים לגבי מה אסור ומה מותר. כך, למשל, בכל פעם שאתם נותנים לנכדים צבעים, אמרו באופן ברור: "אנחנו תמיד מציירים במטבח ולעולם לא מציירים על קירות, רהיטים או שטיחים."

5. כלב נובח (ונושך)

עקביות ואכיפת חוקים הן המפתח לכך שהנכדים לא יתנהגו בצורה לא רצויה – למשל, ינשכו או יכו. תקשורת ישירה וברורה תמיד עוזרת, ורצוי להתחיל אותה מוקדם ככל האפשר ולהתמיד. פעוטות נושכים כי הם מתוסכלים או עצבניים, אבל זה אינו תירוץ לכך. "הוראות נחמדות" הן דרך לגרום לילדים להימנע מהתנהגות כזאת, ולאפשר להם להוציא את תסכוליהם בצורה חיובית. אמרו למשל: "עופר, אני יודע שאתה כועס עכשיו, לכן אני רוצה שתגיד לי במילים מה הרגיז אותך. ותזכור – אסור לנשוך, רק לדבר."

6. מלחמת אוכל

אם אחד הנכדים זורק אוכל על הרצפה, אמרו לו בצורה ברורה להפסיק, ואל תדברו על כך יותר. אם הוא ממשיך, קחו לו את הצלחת ברוגע. אף ילד לא יגווע ברעב אם הוא יפסיד ארוחה אחת... נסו להימנע מהאיום "חכה חכה כשאבא ואמא יבואו" – זה מחליש את סמכותכם בעיני הילד. היו ברורים באשר לחוקי הבית, ואל תסמכו על ילדיכם שיאכפו את החוקים על ילדיהם – הנכדים. היו אתם ברי-הסמכא, אחרי הכל זה הבית שלכם. אבל, אל תשכחו גם לעיתים לנטוש את החוקים ופשוט להיות סבא וסבתא...

אגודת קשת