פצעי לחץ

 

פצעי לחץ

פצעי לחץ, או "כיבי פחסת" בעברית, הינם פצעים אשר נגרמים כתוצאה מלחץ של רקמות הגוף על עצמו. פצעים אלה אופייניים לאנשים אשר תנועתם מוגבלת וכתוצאה מכך אינם משנים את תנוחתם בתדירות מספיק גבוהה. למעשה, פצעי לחץ יכולים להופיע תוך 8 שעות בלבד אצל אדם בעל תנועתיות מוגבלת.

כיצד נוצרים פצעי לחץ? מנגנון היווצרותם של פצעי לחץ כרוך בהפעלת לחץ, אולם עשוי לנבוע גם מחיכוך של חלקי הגוף בגבס, רצועות מיטה/כסא וחשיפה ממושכת לקור. האזורים המועדים ביותר לפתח פצעי לחץ הם אלה המונחים ישירות על עצם. אזורים אלה כוללים בין היתר את עמוד השדרה, עצם הזנב, אגן הירכיים, העקבים והמרפקים. משקלו של האדם לוחץ על העצם וזו לוחצת על רקמות העור והבשר אשר עוטפות אותה, כך שלמעשה הרקמות הללו לכודות בין הלחץ שמפעילה העצם מצד אחד, ללחץ שמפעילה המיטה או כסא הגלגלים מצד שני. הלחץ הדו-צדדי הזה מכווץ את כלי הדם אשר מובילים אספקת חמצן וחומרי תזונה לאזור, וכתוצאה מכך רקמות האזור מתחילות להרקיב. זהו המנגנון הבסיסי להיווצרות פצעי לחץ.

ישנן 4 רמות סיווג לפצעי לחץ לפי חומרתם:
דרגה 1: פצע הלחץ מתבטא בשינוי אפשרי בפרמטרים הבאים: טמפרטורת העור באזור (חום/קור), אחידות מרקם האזור ו/או תחושתיות באזור (כאב, גרד) וכיו"ב. הפצע מופיע כשטח בעל גבולות מוגדרים: הוא יהיה אדמומי אצל אנשים בעלי גוון עור בהיר ובצבע אדמומי/כחול/סגול אצל אנשים בעלי גוון עור כהה.
דרגה 2: העור באזור הפצע מאבד מעוביו. הפצע שטחי ונראה כשפשוף/ שלפוחית או בעל צורת מכתש רדוד.
דרגה 3: אובדן עובי העור באזור הפצע ונזק לרקמות תת-עוריות אשר יכול להתפשט עד לבשר מתחת לפצע. הפצע נראה כשקע עמוק עם התפשטות אפשרית לרקמות סמוכות.
דרגה 4: אובדן מוחלט של עובי העור באזור הפצע עם נזק נרחב לרקמות שריר, עצם וגידים עד כדי נמק (מוות תאי הרקמה).

גורמים נוספים המשפיעים על היווצרות פצעי לחץ הם כאלה הקשורים לתזונה (תזונה לקויה, ירידה במשקל, סכרת וכדומה), היגיינה ירודה, התייבשות ותנועה מוגבלת. גורמים אלה הם לעיתים תוצאה של סיעוד לקוי של החולה ולפיכך ניתן למזער את השפעתם באמצעות טיפול סיעודי הולם.

חשוב: סכרת איננה גורמת לפצעי לחץ, אלא מהווה גורם מסבך. מסיבה זו חולי סכרת זקוקים לתשומת לב יתרה בהשוואה ללא סוכרתיים.

טיפול ומניעה: על מנת למנוע פצעי לחץ, יש לזהות אנשים הנמצאים בסיכון לפתח אותם, כך שניתן יהיה להפחית את גורמי הסיכון באמצעות התערבות מוקדמת. על מנת לקבוע את גודל הסיכון, ניתן להעריך מספרית את מוגבלות התנועה.

הטיפול בפצעי לחץ כרוך בהסרה של לחץ מהאזורים הרלוונטיים על מנת למנוע ריקבון נוסף ברקמות ולעודד את שיקומן. הפיכה תכופה של החולה (במידה היחסית למצבו הפיזיולוגי ולעזרים העומדים לרשותו) הינה הכרחית על מנת להפחית את הלחץ המופעל על הפצע ולעודד את החלמתו. הטיפול גם כרוך בשמירה על ניקיון הפצע, עידוד צמיחה של רקמות חדשות והסרה של רקמות מתות העשויות לשמש מצע לזיהומים. ללא הקפדה על הפעולות האמורות לעיל הפצעים לא יירפאו ואף יחריפו במהירות.

שימו לב: רוב פצעי הלחץ ניתנים למניעה! הטיפול הבסיסי בפצעי לחץ הוא טיפול מונע. למטרה זו, ישנם מגוון מוצרים המיועדים למניעת היווצרותם של פצעי לחץ ואף לסיוע בריפואם של פצעים קיימים ומניעת החרפתם, למשל כריות, מזרונים ובדיקת איתור של נקודות לחץ מסוכנות.

 

כותב: אתר "בובה" www.bobe.co.il