טרנספורמציה דיגיטלית בבית אבות ובמרכז גריאטרי

התקופה המאתגרת שבה אנו פועלים מאז פרוץ מגיפת הקורונה ועד עתה הינה תקופה של ריחוק וגעגועים, חרדה וחשש לעתיד. בחודשים אלו בה הבנו את ערכה של חברות , חווינו את תחושת הביחד, למדנו להעריך את המחוייבות של הצוותים לדיירים , והשכלנו להכיל את המשפחות, שחשו מנותקות למדנו שהחרדה הקיומית מגבירה את תחושת הבדידות, גם אם הדיירים נמצאים בתוך בית שמגן ושמטפל בהם. הצורך בעניין, בתשומת לב מתמדת , במשמעות ובתעסוקה מתמדת גובר, אם הדייר הוא תשוש או סיעודי .הסביבה בה אנו פועלים במוסדות השונים, בעקבות אילוצי התקופה לסגרים מבחוץ והיסגרות פנימית של הבתים כדי להגן על הדיירים מפני הדבקה, הפכה לעוינת למוסדות השונים במידת מה, והנטייה הולכת וגוברת להמליץ לקשישים תשושים או סיעודיים להישאר בביתם ולא להיכנס למסגרות על אף שהן המתאימות ביותר להם.

השינויים בסביבה העסקית בה אנו פועלים, מחייבת אותנו לבנות מודל עסקי חדשני המבוסס על טכנולוגיות דיגיטליות חדשות כדי לשרוד. מוסד שלא יידע לרתום את המהפכה הדיגיטלית לטובתו ולשפר את מעמדו התחרותי, יאבד את מקומו בענף.

המוסדות השונים, ציבוריים ופרטיים, חייבים לעבור שינוי ארגוני משמעותי ומתמשך תוך שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות ובכך להיות יעילים יותר , אפקטיביים יותר, ובעלי חווית דייר חדשה ואטרקטיבית יותר.

יתרון תחרותי של מוסד יהיה בעיקר דרך תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית. ואולם, חשוב לפני שנכנסים לתהליך, לבחון את יכולות הצוות והנכונות שלו להיכנס לתהליך, שעבור חלק מהצוות מהווה איום ומייצר תחושת חוסר אונים.

בראשית חשוב מאד להכשיר את התרבות הארגונית של המוסד לקבלת חדשנות ולעידודה המתמיד. כיצד אנחנו מנהלי המוסדות מגיבים לרעיונות חדשניים של הצוות? האם אנחנו מוכנים לקחת סיכונים בתהליכי החדשנות? מה רמת שביעות הרצון של הדיירים? מה רמת שביעות הרצון של המשפחות מהשרות שלנו? מה רמת הפתיחות של המשפחות לשינויים? מהם הכישורים הטכנולוגיים של בני המשפחה של הדיירים? מהם היכולות הטכנולוגיות של אנשי הצוות? מה השפעת התחלופה של הצוותים על הטכנולוגיה? האם גובש במוסד חזון דיגיטלי? האם נבנתה אסטרטגיה ברורה ליישום החזון? האם הצוות שותף לחזון ומבין את משמעותו וחשיבות? האם המוסדות בוחנים באופן מתמיד התרחשויות חיצוניות של טרנספורמציה דיגיטלית במוסדות אחרים ? מה רמת המוכנות של הצוות ללמוד ולהתנסות חשוב לבחון את זה בפרוייקטים קטנים ראשוניים .

 

מנהלים הם אלה שצריכים לראות את עצמם כמובילים דיגיטליים במוסדות. עליהם לבנות את החזון הדיגיטלי. מנהיגותם והובלתם היא בעלת השפעה מכרעת על השירותים החדשים שיווצרו על בסיס המוצרים הדיגיטליים שיבנו לרווחת הקשיש ומשפחתו.

מוסד גריאטרי שהגדיר את החזון והאסטרטגיה הדיגיטלית בצורה ברורה ודואג לתקשר אותה לכל המחלקות והנושא הדיגיטלי נמצא במקום גבוה בסדר העדיפויות של ההנהלה והועד המנהל. מוסד אשר  מזהה את ההזדמנויות לשנות את הdna הארגוני תוך אימוץ מודלים דיגיטליים חדשניים וכלים דיגיטליים חדשניים, יכול לערער את הענף כולו, למנף את מצבו העסקי-שיווקי, ולבדל את עצמו עם יתרון תחרותי משמעותי .

מעורבות העובדים החל מהרופאים, האחיות , הצוות הפרא רפואי, כח עזר , אחזקה, מינהלה ואחרים היא תנאי הכרחי להצלחת המסע הדיגיטלי. חשוב לתקשר לצוותים את התוכניות ומשמעותן הביצועית. צריך להשקיע בהסברת החזון, ולוודא שהוא ברור לכל השותפים לתהליך.

קביעת סדרי העדיפויות מתבצעת על ידי ההנהלה, אבל חשוב שהצוות יבין איזה פרוייקטים יבוצעו ואיזה יחכו לתקציב הבא, מה היו תהליכי קבלת ההחלטות ומה הוגדר כחשוב יותר ממה.

הקשר עם מנהל מערכות מידע חשוב ביותר וחייבת להיות תקשורת מובנת., ההנהלה צריכה להכיר את עולם המושגים של מערכות המידע כדי להבין את האתגרים של המסע הדיגיטלי.

הגדרה ברורה של הכוונות ושל התוצאות הרצויות בעקבות מהלך הטרנספורמציה הדיגיטלית חשובות ביותר להערכת התהליך ומישובו.

על הטרנספורמציה הדיגיטלית לשרת את המוסדות בכמה רבדים:

1. תקשורת ועדכון משפחות  – היום יותר מן העבר המשפחות דורשות עדכונים שוטפים וערוצי תקשורת פתוחים עם הגורמים המטפלים.

2.ייעול תפוקות ותהליכי עבודה – מחסור בכוח אדם מחייב שימוש וסיוע בטכנולוגיה לצורך דיווח , בקרה פנימית על ביצוע המטלות , מעקב מקצועי והעברת מידע בתוך הצוות ושימורו.

3. התייעצות וניהול תהליכי עבודה – הקורונה הוכיחה כי ניתן לנהל תהליכים והתייעצויות בדרכים חדשות דיגיטליות כמו הזום והמירו לצורך תאום ועבודה מרחוק בסנכרון מלא ובקיצור זמנים משמעותי.

4. ניתוח תהליכים על בסיס דאטה מצטבר – לדאטה המצטברת במוסדות יש חשיבות רבה לניתוח תהליכים, מידע רפואי ומקצועי שניתוחו ולמידתו יאפשרו לבנות כלים עתידיים חדשים. המחקר על הדאטה המצטברת והטכנולוגיה המשתכללת יאפשרו להביא תוצאות טובות יותר בעתיד. 

5. משחקי חשיבה ואימון לדיירים – הטכנולוגיה המתפתחת מאפשר לבנות משחקי חשיבה ואימון אשר מסייעים ליכולות הקוגניטיביות של הקשיש לחוויה והנאה ולהפגת בדידותו.

6.הצלת חיים ומעקב בריאותי – הטכנולוגיה המתקדמת יכולה להציל חיים ולתת פתרונות ניטור מתמשך של המטופלים ופתרונות חיזוי חכמים.

החזון בעידן של שינויים , מגפות, מלחמות ומצב כלכלי משתנה בעקבות שינויים פוליטיים, מחייב להתאים את עצמו ולהתעדכן במידת הצורך. רמת הגמישות של הארגון, וכן שיטות ותהליכי העבודה של המוסדות ושל מנהלי  מערכות המידע  והעובדים, הם אלה שיאפשרו להטמיע תהליכים דיגיטליים מתקדמים וחדשנות. ככל שהארגון במקום מעמיק ויישומי יותר בתהליכים, סיכויו למנף את עצמו ולהתמודד בהצלחה עם אתגרים עתידיים צפויים טובים יותר.

 

במאמר בגיליון הבא – smart department  בבית אבות ובמכרז גריאטרי הלכה למעשה.

 

אנחנו כאן בשבילכם.​

מלאו את הפרטים בטופס ונחזור אליכם בהקדם​

מוסדות העמותה

אנחנו כאן בשבילכם.

מלאו את הפרטים בטופס ונחזור אליכם בהקדם